מאת: רוני שדה
הורים ללא הפסקה: "כדי שהילדים יצאו מהמסכים אנחנו כהורים צריכים להוות דוגמה אישית ולהתנתק גם. לצד המצב הכלכלי והרגשי המורכב שנוצר כאן צריך לשנות את נקודת המבט ולהבין שהרווחנו זמן איכות עם הילדים", ראיון עם תושבת העיר, הבעלים של האקדמיה הצעירה ומדריכת ההורים, נורית מאורר.
נורית בוחרת להתייחס למגיפת הקורונה מזווית אחרת ועל אף הקושי נהנית מידי יום מזמן איכות עם הילדים. הנחת היסוד המלווה אותה בסיטואציה החדשה שנוצרה כאן, היא שהרווחנו זמן משפחתי חשוב, רק צריך ללמוד להתייחס אליו נכון.
ספרי איך עוברים עלייך הימים כאמא וכמדריכת הורים?
"מצד אחד ישנו אתגר, כי אני ובן זוגי אוהד שותפים גם בניהול העסק המשפחתי, את רוב השבוע אנחנו מעבירים יחד ועכשיו אנחנו כל הזמן ביחד. כמו כל זוג לעיתים יש מתחים אבל צריך לראות את היתרונות של התקופה, לנו כהורים אין את הטרפת של הבקרים, הצורך להגיע בזמן לבתי הספר והחוגים, הכל מתבצע בקצב שלנו".
המשכתם לעבוד או שאתם בחל"ת?
"המשכנו לנהל את האקדמיה הצעירה, רשת מרכזי למידה לאנגלית, מתמטיקה ופיזיקה. שינינו את שיטת הלימוד למנגנון למידה מרחוק באמצעות מערכת זום, לשמחתי אנחנו ממשיכים להוות עוגן עבור התלמידים שלנו ובראייה שלי זה מאוד חשוב".
מה בעינייך הקושי המרכזי של ההורים כרגע?
"לשנות את הרגלי החשיבה שלנו, הרבה הורים נמצאים במקום של דאגה בריאותית וכלכלית, שתיהן לגיטימיות וברורות, יחד עם זאת כשאנחנו עם הילדים חשוב לעשות שינוי תדר ולזכור שהחיים הם רגעים-רגעים, ולכן כדאי להתרכז מה ברגע הזה טוב ועושה לי מצב רוח טוב".
כיצד שינוי התדר משפיע על המשפחה שלך?
"בתור מורה כל השנה אני מטפלת בילדים של אנשים אחרים ועכשיו אני רואה את הזכות שיש לי להשקיע יותר זמן בילדים הפרטיים שלי. יש לי זמן לשבת עם עידן, נגה ועלמה, לשתף אותם בשגרת העבודה שלנו וגם ההתגייסות שלהם לעזרה משתפרת, פתאום הבן הבכור שלי מתנדב להיות בייביסיטר".
איך מסבירים לילדים את המצב הזה ושלמעשה אי אפשר לצאת החוצה ?
"אצלנו המחנכים בבית הספר הסבירו לילדים את המצב היטב, לבתי עלמה בת השלוש הסברנו שיש חיידק קטן באוויר וכדי שלא יגיע אלינו אנחנו נשארים בבית ולא יוצאים החוצה. בתי בת ה-6.5 נגה הצטרפה לשיחה והסבירה שקוראים לחיידק הזה קורונה והוא לא פוגע בילדים ובעיקר פוגע במבוגרים לכן צריך לשמור על סבא וסבתא".
אילו פעילויות אתם עושים עם הילדים?
" בבקרים אנו מתעמלים יחד, צופים בסרטים של דיסני באורך מלא, יושבים ביחד ללמוד, משחקים במשחקי קופסה. לימדתי את ילדיי לשחק שבע על הקיר, משחק כדור נוסטלגי מהילדות שלי, פתאום נוצר קשר טוב יותר בין הילדים".
איך מעודדים את הילדים לעוד פעילויות חוץ ממסכים ?
"כדי שהילדים יצאו מהמסכים אנחנו צריכים לשמש דוגמה אישית ולצאת מהמסכים בעצמנו. זה אומר שגם אני מתנתקת מהטלפון לשעתיים, מוציאה את המשחקים ומשחקת יחד איתם, אני הראשונה ששואלת
"מי רוצה לשחק איתי?", זה לא משנה איזה משחק אני מוציאה בסוף כולם מצטרפים אליי, אני לא חייבת לשחק איתם שעתיים ברצף אלא לפחות להתחיל את הפעילות. בנוסף אני נותנת להם להשתולל, אם הם החליטו לשחק בקוביות ספוג מלחמה בכל הבית אני משתפת פעולה, אני לא בהיסטריה על הסדר וכן הבית הופך לעיתים להיות מגרש משחקים".
האם לשמור על שגרה או לפרוץ גבולות ולקום ב – 14:00 בצהריים?
"זה לא או-או, צריכה להיות איזושהי שגרה, אך יחד עם זאת צריכה להיות גמישות. לי חשוב לשמור על שגרה, מהרגע שהילדים קמים הם אוכלים, מתקלחים, לומדים וכמובן לא נשארים בפיג'מות. בנוסף אנחנו מקפידים על ארוחות משפחתיות ויש לנו גם שיחות שולחן וכמובן יש גם רגעים שרבים ומתווכחים ויש בלאגן וזה גם בסדר".
מה המסר שלך להורים שעכשיו בבית עם הילדים?
"אנחנו נמצאים במקום שאין לנו שליטה על מה שקורה, הדרך היחידה להחזיר לעצמנו את השליטה היא לשחרר אותה – פשוט לחיות את הכאן ועכשיו, נכון שקשה גם כלכלית עם החוסר ודאות וגם כל נושא הבריאות אבל אם הפוקוס שלנו יהיה על הדאגות אז הן יעטפו אותנו ולכן כדאי לבדוק מהם הדברים הקטנים שעושים לנו טוב, לייצר שפה חיובית בבית ולשים את הפוקוס על הרגעים הקטנים והטובים ולא על הדאגה הגדולה והכואבת".
