השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אני מברכת את המפקח על הבנקים ואת הצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים, על הובלת המהלך של הצטרפות בנק ישראל לרשת הבנקים המרכזיים להפיכת המערכת הפיננסית לירוקה, ועל העבודה המשותפת בזירה הישראלית. בעשור וחצי האחרונים אנו עדים לעיסוק הולך וגובר בקשר שבין קיימות לפיננסים. המשרד בראשותי מנהל שיח עם הרגולטורים הפיננסיים במטרה לגבש מדיניות מיטבית, בהתאם לסטנדרטים של מדינות המובילות, לניהול וגילוי הסיכונים הסביבתיים במערכת הפיננסית – שתיטיב הן עם הכלכלה והן עם הסביבה"
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "אני מודה לשרה להגנת הסביבה ולצוות המשרד להגנת הסביבה על השיח המקצועי המשותף. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והמערכת הבנקאית רואים חשיבות גבוהה בתמיכה ביישום היעדים והמטרות שיקבעו בנושא כנגזרת של אמנת פריז. הפיקוח על הבנקים עוקב ולומד את הפעילות בנושא של רגולטורים פיננסיים מובילים בעולם ובמסגרת זו הצטרפנו גם כחברים בארגון ה-NGFS. הפיקוח על הבנקים פועל מול המערכת הבנקאית בתהליך של העלאת המודעות וחשיבות הנושא על מנת להגיע לאסדרה איכותית ובטווח זמן מתאים״
הבוקר (ג') ערכו השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל והמפקח על הבנקים, יאיר אבידן, פגישת עבודה שבמהלכה עדכן המפקח על הבנקים על הצטרפות בנק ישראל ליוזמת רשת הבנקים המרכזיים להפיכת המערכת הפיננסית לירוקה (NGFS). השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל עדכנה בדבר המגמות המרכזיות והיעדים החדשים בתחום הרגולציה הסביבתית. השניים דנו באפיקי שיתוף פעולה יחד עם הרגולטורים הפיננסיים, לשם גיבוש מדיניות מתואמת ומיטבית, ולפיתוח סטנדרטים בתחומים של גילוי וניהול סיכונים.
סיכונים פיננסיים בתחומי סביבה, וסיכוני אקלים בפרט, תופסים כיום מקום מרכזי בשיח הפיננסי הבין-לאומי. מדינות מובילות בעולם מפתחות מדיניות שמטרתה לתמוך בשגשוג התחום של קיימות בפיננסיים. לצד אלו, גופים פיננסיים ברחבי העולם מפתחים מוצרים פיננסיים בתחום הקיימות (מוצרי ESG) תוך גיבוש טכניקות למדידה, הערכה וניהול סיכוני הסביבה. מדובר במוצרים פיננסיים כגון קרנות ירוקות, הנוקטות באסטרטגיות שונות כמו הימנעות מהשקעה בפעילויות כלכליות מזהמות או השקעה מכוונת בפעילויות כלכליות בעלות השפעה חיובית על הסביבה (השקעות אימפקט).
סיכונים סביבתיים פיננסיים הם סיכונים הנובעים מעולם הגנת הסביבה, אשר התממשותם עלולה להביא לפגיעה בערכם של נכסים ריאליים או פיננסיים דוגמת קרקעות ומניות, או לפגיעה בפעילות כלכלית של עסק, שיכולה לגרום, למשל, לפגיעה ביכולותיו לעמוד בהתחייבויות, לרבות החזר חובות.
על מנת שהמערכת הפיננסית תטמיע שיקולים של סיכוני סביבה, רגולטורים פיננסיים במדינות מובילות בעולם פועלים בשיתוף עם משרדי וסוכנויות סביבה לפיתוח והטמעה של כלי מדיניות בתחומים הבאים:
- שקיפות של סיכוני סביבה ואקלים: קביעת סטנדרטים לשקיפות, אשר חלק ממטרתם היא לאפשר השוואות ולהגן על הצרכנים תוך מניעתGreen-wash(התירקקות), הן ברמת שקיפות מדיניות החברה, והן ברמת תיוג וסימון מוצר המשווק כמוצר ירוק.
- אינטגרציה של סיכוני סביבה ואקלים: הטמעת השיקוליםהסביבתיים בתהליכי קבלת החלטות, בפרט כאשר מדובר על השקעות, ביטוחים והלוואות לטווח הרחוק.
- הערכת עמידות בפני סיכוני אקלים: בחינת העמידות הפיננסית למול תרחשי קיצון, והערכות סיכונים כלליות הבוחנות חשיפות של נכסים לסיכוני אקלים ידועים.
נכון להיום, המשרד להגנת הסביבה מקיים שיח עם הרגולטורים הפיננסיים ובעלי עניין על מנת לפעול יחד לגיבוש מדיניות בתחום. באחרונה התקיימה סדנה בשיתוף מומחים מהרגולטורים הפיננסיים מהאיחוד האירופאי ומה-OECD, שבעקבותיה הוקם צוות חשיבה משותף של נציגי הרגולטורים הפיננסיים עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, בליווי גורמים ממשרד המשפטים ומהחשב הכללי. הרגולטורים הפיננסיים פועלים בתחומם וכך למשל הודיע באחרונה בנק ישראל על הצטרפות ל-NGFS, והרשות לניירות ערך פרסמה קול קורא להתייחסות הציבור בנושא גילוי היבטי ESG.
