מחדל בחקירה: מפגין ממחאת יוצאי אתיופיה הואשם בתקיפה חמורה וזוכה מאשמה. השופטת: "היו מחדלים רבים מצד המשטרה בחקירה ובהתנהלות".
בתאריך 2.7.19 התקיימה ברחבי הארץ מחאת יוצאי אתיופיה, בה השתתפו עשרות אלפים ובמסגרתה נחסמו צמתים וכבישים רבים. באותו מועד בכביש 412 שבין ראשון לציון לנס ציונה נערכה מחאה אשר עצרה את התנועה והכביש נחסם.
באותן הנסיבות, בסביבות השעה 19:00, עמד בפקק ברכבו הפרטי ע׳, גבר בן 37 נשוי עם שני ילדים, יחד איתו נכחו ברכב אשתו וילדיו, כאשר אחד הילדים חש ברע. בהמשך, יצא ע׳ מרכבו והתקדם ברגל לעבר המפגינים, הוא ביקש מאחד המפגינים (מ׳) שייתנו לו לעבור מכיוון שילדו חש ברע ויש לקחת אותו לקבל טיפול.
בתגובה החל מ׳ לצעוק לעברו ולקלל: ״מניאק, זדיין לי מהעיניים״. מיד חזר ע׳ והסתובב לכיוון רכבו. אך אז אחד המפגינים חבט בפניו של ע׳ וגרם לו לשברים בעצם הלחי, בארובת העין ובלסת, ע׳ נזקק לטיפול רפואי ולאישפוז.
בתאריך 17.7.19 נערך המשפט בבית משפט השלום ברחובות, במהלכו השיב התוקף לכתב האישום ואישר את המקרה, אך לא אישר כי הוא התוקף.
מטעם המאשימה (המתלונן) העידו החוקרים, השוטרים, אשתו של ע׳, אנשים שעמדו שם וצילמו ובנוסף קיימות ראיות כמו סרטון ותמונות מהאירוע ודוחות רפואיים.
מטעם ההגנה (התוקף): התוקף הנאשם, מומחה וידיאו ומפגין נוסף שהיה במקום אשר הציגו תמונות וחוות דעת של עורכי וידיאו ומומחים. מטרתם הייתה להוכיח כי החבלות שנגרמו ל-ע׳ הן חבלות שנגרמו כתוצאה מתקיפה של מפגין אחר ולא מתקיפתו של הנאשם.
במשפט נטען כי הסרטון הוא ״ראיית זהב״ אך יש בו מגבלות רבות, הוא קצר מאוד (אורכו כ-6 שניות) ואינו מתעד את האירוע במלואו, איכותו לא טובה, לא ניתן לראות במדויק את תנועות הידיים של התוקפים ולא ניתן לבסס עליו את האשמה. על פי ההגנה, קיים בסרטון מפגין נוסף שלבש חולצה שחורה ואחז במקל והוא זה שהכה את ע׳ בפניו וגרם לו לפציעות.
מומחים ושוטרים ניסו לפענח את הסרטון ואף שיפרו את איכותו על מנת להבחין במדויק באופי התקיפה, אך ללא הצלחה והבנה ודאית.
ע׳ העיד בבית המשפט ארוכות, פירט את כל השתלשלות האירועים, התקיפה, הטיפול והאשפוז, הכאבים וזיהוי התוקף. הוא היה בטוח שמדובר ב-מ׳, עד שבתאריך ה-21.2.21 פגש ע׳ את מ׳ מחוץ לאולם בית המשפט, ולאחר המפגש ביניהם החל ע׳ לתהות כי אולי מ׳ הוא לא האדם שתקף אותו, הוא שב הביתה וצפה שוב ושוב בסרטון והבין כי אכן האדם בסרטון הוא הנאשם.
ע׳ לא שם לב כיצד קיבל את החבטה והאם זה היה מאגרוף אותו מחפץ כמו קסדה או מקל, אך לטענתו הפגיעה הייתה מוגזמת מדי בשביל אגרוף.
התוקף, מ׳, בן 25 תושב נס ציונה, שירת בצבא ביחיגת 8200 בחיל המודיעין, הודה כי השתתף במחאה ונכח במקום, לטענתו לא ראה את התקיפה עצמה, סיפר גם כי הבחין ב-ע׳ מצלם אותם, אך בחר להתעלם מכך. במשפט הוא טען כי הוא לא תקף את ע׳ ומדובר בטעות בזיהוי.
על פי עורכי הדין והשופטת זהר דיבון סגל, היו מחדלים רבים מצד המשטרה בחקירה ובהתנהלות. פעולות החקירה כמו איתור מצלמות אבטחה ואיתור עדים התבצעו באיחור, אחרי הגשת התלונה ומעצרו של הנאשם. ע׳ צילצל פעמיים למשטרה כשהותקף והשוטר ביקש ממנו להתרחק מהמקום, בטענה שכרגע הוא לא יכול לעזור לו ועליו להגיש תלונה בהמשך. השוטרים שהגיעו למקום אמרו ל-ע׳ שהם לא יכולים לעצור את אחד המפגינים בזמן המחאה והמעצר ייאלץ לחכות לכאשר יירגע המצב. בנוסף, טענו השוטרים כי בידם ״ראיית זהב״ – הסרטון הקצר, אך הוא לא מציג בבירור את המקרה ולא ניתן לקבוע על פיו את האשמה כלפי מ׳.
לבסוף קבעה השופטת דיבון סגל כי ע׳ אומנם הותקף ונחבל בצורה קשה, אך לא ניתן היה להוכיח כי התוקף הוא מ׳ ויש לזכותו מכל אשמה מחמת הספק.
