ספר דברים ברובו זה חזרה על אירועים ומקרים שארעו בעבר ושכתובים בספרים הקודמים.
משה רבנו לפני מותו, רצה לחזור ולבאר לעם ישראל את מצוות התורה וכביכול לסכם דברים.
אך משום מה הפרשה הראשונה בספר, זו שנקרא בשבת הקרובה מתחילה בתוכחה מרומזת אך מאוד נוקבת כלפי עם ישראל וכל המקרים בהם הם המרו את פי משה ואלוהים.
השבת גם נקראת שבת "חזון", המילה חזון משמע ראיה לעתיד עם תוכן ומשמעות, ראיה עם השכלות נרחבות.
אם כן, מה מצא משה רבנו לפתוח את סיכום חייו ומסע ישראל בדברי תוכחה?
משה מזכיר לעם ישראל את המקרים בהם חטאו ואלוהים חס וריחם עליהם ובכך בעצם מעביר מסר, שאם למרות החטאים והמעשים הרעים אתם עדין קיימים וחיים לשומע את דברי התוכחה זהו המסר!
אל אף התוכחה על המעשים הרעים קיימת אמונה בכל אחד ואחת מכם.
והסיבה היא: "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ"
האמונה בכל אדם מקנה קודם כל לאדם עצמו תקווה וחזון ולמעביר המסר דרך ואמונה.
שבת שלום
תל אביב: 19:29-20:29
