החלטה על משמורת הילדים היא נושא מרכזי בו מתעסקים בעת הליך גירושין. הנושא עוסק ביחסים המשפטיים והמעשיים שבין הורה לילדיו, כגון הזכות של ההורה לקבל החלטות עבור ילדו והחובה של ההורה לדאוג לצורכי ילדיו. בישראל קיימת הבחנה בין "משמורת", לבין "אפוטרופסות".
אפוטרופוסות כוללת את הזכות והחובה לדאוג לכל צרכיו של הקטין. בישראל, הוריו הביולוגיים של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים גם לאחר פרידה של ההורים, שני ההורים נשארים האפוטרופוסים לילדיהם הקטינים, ואחראים במשותף להחליט החלטות בנוגע לגידולו, חינוכו ועתידו של הילד, תוך שמירה ודאגה לצרכיו ולשלומו.
עניין המשמורת לעומת זאת, מתייחס בעיקרו למקום מגוריו וסידור הלינה הקבוע של הקטין. בהעדר הסכמה בין ההורים לגבי חלוקת המשמורות, יקבע העניין בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
איזה סוגי משמורות קיימים?
- משמורת מפוצלת – כאשר ילדי משפחה אחת מפוצלים בין שני ההורים וכל אחד מההורים מגדל חלק מהילדים. לרוב משמרת זו אינה מומלצת והצעד הנכון יותר הוא לחלק את המשמורות בין שני ההורים באמצעות משמורות משותפות.
- משמורת משותפת – המשמורות על הילדים מתחלקות באופן שווה בין שני ההורים, לכל אחד מן ההורים יש זמן שווה לחנך את ילדיו ולהקנות להם את הערכים אותו הוא מעוניין להעביר.
- משמורת יחידנית – מצב בו הילדים חיים בביתו של אחד ההורים בלבד, והורה זה משמש כמגדל והמטפל העיקרי בילדים. ההורה השני לרוב זוכה להסדרי שהות שבו מוגדר ימי ושעות הביקורים של הילדים אצל ההורה השני.
החלטת בית המשפט
כמו נושאים רבים שנידונים בעת הליך הגירושין, גם לחלוקת המשמורות אין כללים ברורים לפיהם נכון או לא נכון לחלק את המשמורות. כאשר הדיון בדבר המשמורות מגיע לבית המשפט, חשוב לדעת ולהבין 3 עקרונות לפיהן קובע בית המשפט את החלטתו:
- מסוגלות הורית – מסוגלות הורית בוחנת למעשה את יכולת ההורים לדאוג לסיפוק מלוא צרכי ילדיהם – החל מצרכיהם הפיזיים והחומריים וכלה בצרכיהם הרגשיים והנפשיים. בית המשפט יבחן ויבדוק את מסוגלתו ההורית של כל אחד מבני הזוג על מנת לקבוע היכן נכון שיוגדלו הילדים, ובאיזה סוג משמורות.
- חזקת הגיל הרך – זוהי חזקה הניתנת עד גיל 6 באופן אוטומטי לאם, על רקע מיגדרי בלבד וללא כל בחינה של טובת הילד, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד. חשוב לציין שבמקרים חריגים בהם האם לא מסוגלת עפ"י החלטת בית המשפט לטפל בילד, תועבר החזקה לאב (אם נמצא שהוא המתאים מביניהם לגידולו).
- תסקיר פקידת סעד – במקרים רבים, ימנה בית המשפט פקידת סעד שתפגש עם בני הזוג, תכיר אותם ואת הילדים, תאסוף נתונים מגורמים נוספים, ותמליץ לבית המשפט מה נכון בעינייה שיקרה בעניין חלוקת המשמורות.
ההמלצה שלי: משמורות משותפות לטובת המשפחה
שמעתם ממני לא פעם, שבעיניי, הילדים הם הדבר היחיד שחשוב. אם נרצה לוודא שילדינו, לא נפגעים מהליך הגירושין, נצטרך לעשות עבורם את החיים קלים ככל האפשר. נרצה להעניק גובה מזונות ראלי להורה בעל המשמורות ונשאף לחלוקת רכוש הוגנת בינינו לבן זגונו. גם כאשר אנו מדברים על חלוקת המשמורות, חשוב שנגבש חלוקה טובה ומועילה של המשמורות.
בתור עורך דין לענייני משפחה בצפון בעל 27 שנות ניסיון בדיני גירושין, ההמלצה שלי היא כמובן משמורות משותפות. כאשר כל אחד מההורים, זכאי לגדל את ילדו ברמה שווה לבן זוגו, כל אחד מההורים יכול לגדל את ילדיו עפ"י הערכים בו הוא מאמין. הוא יזכה להעניק לו חינוך מלא, ובכך אין חשש שלאף אחד מהילדים לא יווצר "חסך אב" או "חסך אם". ברור למדי, שלפעמים אחד ההורים הוא זה שלא מעוניין במשמורות המשותפות, לפעמים אחד מבני הזוג נלחם על כך שהמשמורות יהיו בעיקר שלו, וההורה השני יזכה להסדר ראיה בלבד, ולפעמים, אחד מההורים אינו ראוי לגדל את הילד ועדיף שלא יעשה את זה. במקרים בהם באמת אין ברירה, ואין בן זוג שאפשר לעבוד איתו, צריך לחשוב על סוג משמורות אחרת.
תשאפו ליצור חלוקה בריאה של משמורות משותפות עבורכם, עבור הילדים שלכם ועבור המשפחה שלכם ביום שאחרי הגירושין.
שלכם,
אמיר בר-לב
למעבר אל האתר שלי:
https://bar-lev.co.il/divorce-haifa/
איך עובדת חלוקת המשמורות בין בני הזוג המתגרשים?
קרדיט לתמונה: shutterstock
החלטה על משמורת הילדים היא נושא מרכזי בו מתעסקים בעת הליך גירושין. הנושא עוסק ביחסים המשפטיים והמעשיים שבין הורה לילדיו, כגון הזכות של ההורה לקבל החלטות עבור ילדו והחובה של ההורה לדאוג לצורכי ילדיו. בישראל קיימת הבחנה בין "משמורת", לבין "אפוטרופסות".
אפוטרופוסות כוללת את הזכות והחובה לדאוג לכל צרכיו של הקטין. בישראל, הוריו הביולוגיים של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים גם לאחר פרידה של ההורים, שני ההורים נשארים האפוטרופוסים לילדיהם הקטינים, ואחראים במשותף להחליט החלטות בנוגע לגידולו, חינוכו ועתידו של הילד, תוך שמירה ודאגה לצרכיו ולשלומו.
עניין המשמורת לעומת זאת, מתייחס בעיקרו למקום מגוריו וסידור הלינה הקבוע של הקטין. בהעדר הסכמה בין ההורים לגבי חלוקת המשמורות, יקבע העניין בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
איזה סוגי משמורות קיימים?
- משמורת מפוצלת – כאשר ילדי משפחה אחת מפוצלים בין שני ההורים וכל אחד מההורים מגדל חלק מהילדים. לרוב משמרת זו אינה מומלצת והצעד הנכון יותר הוא לחלק את המשמורות בין שני ההורים באמצעות משמורות משותפות.
- משמורת משותפת – המשמורות על הילדים מתחלקות באופן שווה בין שני ההורים, לכל אחד מן ההורים יש זמן שווה לחנך את ילדיו ולהקנות להם את הערכים אותו הוא מעוניין להעביר.
- משמורת יחידנית – מצב בו הילדים חיים בביתו של אחד ההורים בלבד, והורה זה משמש כמגדל והמטפל העיקרי בילדים. ההורה השני לרוב זוכה להסדרי שהות שבו מוגדר ימי ושעות הביקורים של הילדים אצל ההורה השני.
החלטת בית המשפט
כמו נושאים רבים שנידונים בעת הליך הגירושין, גם לחלוקת המשמורות אין כללים ברורים לפיהם נכון או לא נכון לחלק את המשמורות. כאשר הדיון בדבר המשמורות מגיע לבית המשפט, חשוב לדעת ולהבין 3 עקרונות לפיהן קובע בית המשפט את החלטתו:
- מסוגלות הורית – מסוגלות הורית בוחנת למעשה את יכולת ההורים לדאוג לסיפוק מלוא צרכי ילדיהם – החל מצרכיהם הפיזיים והחומריים וכלה בצרכיהם הרגשיים והנפשיים. בית המשפט יבחן ויבדוק את מסוגלתו ההורית של כל אחד מבני הזוג על מנת לקבוע היכן נכון שיוגדלו הילדים, ובאיזה סוג משמורות.
- חזקת הגיל הרך – זוהי חזקה הניתנת עד גיל 6 באופן אוטומטי לאם, על רקע מיגדרי בלבד וללא כל בחינה של טובת הילד, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד. חשוב לציין שבמקרים חריגים בהם האם לא מסוגלת עפ"י החלטת בית המשפט לטפל בילד, תועבר החזקה לאב (אם נמצא שהוא המתאים מביניהם לגידולו).
- תסקיר פקידת סעד – במקרים רבים, ימנה בית המשפט פקידת סעד שתפגש עם בני הזוג, תכיר אותם ואת הילדים, תאסוף נתונים מגורמים נוספים, ותמליץ לבית המשפט מה נכון בעינייה שיקרה בעניין חלוקת המשמורות.
ההמלצה שלי: משמורות משותפות לטובת המשפחה
שמעתם ממני לא פעם, שבעיניי, הילדים הם הדבר היחיד שחשוב. אם נרצה לוודא שילדינו, לא נפגעים מהליך הגירושין, נצטרך לעשות עבורם את החיים קלים ככל האפשר. נרצה להעניק גובה מזונות ראלי להורה בעל המשמורות ונשאף לחלוקת רכוש הוגנת בינינו לבן זגונו. גם כאשר אנו מדברים על חלוקת המשמורות, חשוב שנגבש חלוקה טובה ומועילה של המשמורות.
בתור עורך דין לענייני משפחה בצפון בעל 27 שנות ניסיון בדיני גירושין, ההמלצה שלי היא כמובן משמורות משותפות. כאשר כל אחד מההורים, זכאי לגדל את ילדו ברמה שווה לבן זוגו, כל אחד מההורים יכול לגדל את ילדיו עפ"י הערכים בו הוא מאמין. הוא יזכה להעניק לו חינוך מלא, ובכך אין חשש שלאף אחד מהילדים לא יווצר "חסך אב" או "חסך אם". ברור למדי, שלפעמים אחד ההורים הוא זה שלא מעוניין במשמורות המשותפות, לפעמים אחד מבני הזוג נלחם על כך שהמשמורות יהיו בעיקר שלו, וההורה השני יזכה להסדר ראיה בלבד, ולפעמים, אחד מההורים אינו ראוי לגדל את הילד ועדיף שלא יעשה את זה. במקרים בהם באמת אין ברירה, ואין בן זוג שאפשר לעבוד איתו, צריך לחשוב על סוג משמורות אחרת.
תשאפו ליצור חלוקה בריאה של משמורות משותפות עבורכם, עבור הילדים שלכם ועבור המשפחה שלכם ביום שאחרי הגירושין.
שלכם,
אמיר בר-לב
למעבר אל האתר שלי:
