האשמות חמורות: " אנשיו של קינסטליך מנסים להשתלט על הבחירות של וועד העובדים"

האשמות חמורות " הנהלת העיר בוחשת בבחירות לוועד העובדים". גורם בעירייה: " הם מפחדים מענת פינקלשטיין ומנסים הכל, לא יעזור להם". בעירייה מכחישים: "צר לנו כי יש אנשים המנסים לערב בכוח את ראש העירייה". 

הצטרפו לעדכונים

https://chat.whatsapp.com/IFkY6Xkrw7u8O9MYgJY7L9

בעוד כחודש, היו אמורות להתקיים בחירות לוועד עובדי עיריית ראשון לציון- כארבעת אלפים בעלי זכות בחירה, כאשר אחת מהמועמדות המבטיחות היא סגנית יו"ר הוועד הנוכחי בעשור האחרון ענת פינקלשטיין, שזכתה לכינוי "הלביאה". אל מערכת ראשון ניוז הגיעו שתי תלונות על כך שאנשים מטעמו של רז קינסטליך, מנסים לכאורה להתערב בבחירות ולסייע למזכירתו של קינסטליך, חנה ממן שעובדת לפי חוזה ומעוניינת להתמודד לתפקיד הנחשק.

ענת פינקלשטיין בת 63, נשואה ואם לשלושה (רופאה ושני רואי חשבון), וסבתא לשמונה נכדים ונכדות. היא מכהנת כפעילה מאוד בועד העובדים משנת 2004, מזה כעשור היא משמשת כסגנית ועד העובדים, ועובדת באגף התנועה של העירייה. במקביל סייעה פינקלשטיין ועדיין מסייעת לאלפי עובדים במגוון בעיות ומכאן זכתה לכינוי "הלביאה".

חבר בוועד העובדים: "באופן טבעי שיש בחירות יש מתחים, הבעיה שאדון רז קינסטליך חושב שהוא יכול להשתלט גם על הוועד והפעם הוא טועה. העובדים צריכים אבא ואמא שיעזרו להם וידאגו לזכויות שלהם. קינסטליך, שהוא הנהלת העיר, לא יכול לעשות את זה מהכסא שלו, רוב המאבקים שלנו הם מול הנהלת העיר, נשמע לך הגיוני שאם הפקידה המסורה שלו תבחר היא תנהל מולו מאבק? נגד הבוס שלה לשעבר? זה מצב מאוד מסוכן, קינסטליך מתנהג כאילו העובדים הם רכוש פרטי ומותר לו לעשות מה שבא לו, אבל אני רוצה לחדד לו שהעובדים מספיק חכמים בכדי להבין מה קורה כאן. בכל מקרה הבחירות נדחו בינתיים, בטוח שעוד יהיה מענין".

מעיריית ראשון לציון נמסר: "הבחירות לוועד העובדים בעירייה הנם תהליך שמתקיים מתחילתו ועד סופו ע״י הסתדרות העובדים. אין הנהלת העירייה או ראש העירייה אחראים או מעורבים באשר למועדן או מי המתמודדים שבוחרים להתמודד בהן. צר לנו כי יש אנשים המנסים לערב בכוח את ראש העירייה, בכדי להכפיש ולזכות בכותרות שקריות בתקשורת מבלי לבדוק את העובדות הבסיסיות של כיצד תהליך הבחירות לוועד בכלל עובד".

עו"ד ונוטריון אייל זלנה, לשעבר יו"ר האגף לאיגוד מקצועי במרחב ההסתדרות, הסביר את משמעות החוק.

"טוהר הבחירות במערכת בחירות פנימית בארגון עובדים ובנציגות לוועד העובדים. היקף ההגנה על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות הנו פועל יוצא של ערכים נוספים ומשתנה בהתאם לנסיבות המקרה ולאופיו של הביטוי, האיזון בין הזכות לחופש הביטוי לבין זכויות ואינטרסים אחרים. במסגרת האיזון שייערך בין הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית, יינתן למעסיק חופש ביטוי מסוים, וזאת אך ורק כנגד הקניית כלים ואמצעים ראויים לארגון העובדים להתמודד בהצלחה עם ניסיונותיו לערוך מערכת בחירות הגונה והוגנת לפי כללים שנקבעו ע"י ארגון העובדים.
יש לשקוד על יצירתם של כללי משחק ברורים, אשר יאפשרו את עריכת האיזון בין כוחו הרב של המעסיק, הבא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהמידע המצוי ברשותו יכול על נקלה )בלחיצת כפתור( להגיע לידיעת כל עובדיו, לבין הקשיים העומדים בפני המתמודדים לפנות ולדוור את המסרים מטעמם לידיעת כלל העובדים, על אחת וכמה כאשר מדובר במעביד שעובדיו מפוזרים בכל אתרי המעסיק, כך למשל עירייה על מגוון מחלקותיה ואגפיה.
תמיכה או קשר אישי במועמדותו של פלוני אלמוני באופן גלוי או משתמע, עקב יחסי קרבה או מרות, יש בה משום הבעת עמדה מטעם המעסיק בפני עובדיו בשלב ההתארגנות הראשונית לבחירות, טמון בה סיכון להטיה והשפעה בלתי הוגנים על העובד השוקל אם לממש את זכותו מכוחה של חזקה זו.
לא אחת נקבע בערכאות משפטיות כי "יש להגביל באופן נרחב את זכותו של המעסיק להביע עמדה בפני עובדים בסוגיית פנים ארגוניות של העובדים במקום העבודה."
זאת מן הטעם ש"ככלל פניה של מעביד לעובדיו, בין כיחידים ובין בקבוצות המאורגנות גם ברשתות החברתיות, שתכליתה להציג את מועמדותו של מועמד בבחירות – מקימה חשש של ממש להשפעה לא הוגנת על חופש הבחירה של העובדים בכל הנוגע להליכי הבחירות.
יש ערך רב במניעה מראש של התבטאות שיש בה סיכון להשפעה בלתי הוגנת, שכן התבטאות כזו מעת שיצאה לחלל האוויר משפיעה את השפעותיה המזיקות והשפעות אלה לא ניתן לאיין בדיעבד. קרי, אין זה מעשי להשיב את הגלגל לאחור.
התבטאות המעסיק או מהלכים גלויים או סמויים בנסיבות אלה, עלולה להטות את רצונו של העובד מסיבות שאינן לגיטימיות, אשר בבסיסן החשש האימתני שיש לעובד מפני נקיטה בפעולה שעומדת בניגוד לעמדתו של המעסיק, בכלל, ונוכח השלכותיה על עתידו, בפרט." בהיותו בעל עניין בבחירות ותוצאותיהן.
לא מן הנמנע כי "ישנו ניגוד עניינים בין האינטרס של המעסיק לבין האינטרס של העובדים והארגון היציג שלהם, פרסום מועמדותו של מועמד בבחירות או נקיטת עמדה ואפילו למראית עין עשויה להיתפס בעיני העובדים כ"פריסת משנתו של מעביד באופן שיפגע בחופש הבחירה של העובדים להחליט על מימוש זכותו" ויש לראות בה משום שימוש לרעה בסמכות. הדברים יכולים בנקל להגיע כדי פנייה לערכאות על מנת למנוע התערבות או פסילת מועמד המקודם ע"י המעסיק, הדברים טובים ויפים גם בעניין מעסיק פרטי וכל שכן לגבי מעסיק ציבורי".