חרם חברתי הוא סוג של נידוי שעלול להזיק לתלמיד שסובל ממנו, במיוחד בכיתה שבה הדינמיקה החברתית יכולה להיות אינטנסיבית ולא סלחנית. כאשר נער מוחרם על ידי בני גילו, זה יכול להוביל לתחושות של בידוד, בושה ודיכאון. לכל אלה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על בריאותו הנפשית.
החדשות הטובות הן שיש צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע התרחשות של חרמות. הנה כמה אסטרטגיות שמורים והורים יכולים לנקוט בהן על מנת ליצור סביבת כיתה תומכת ומכילה המטפחת קשרים חברתיים חיוביים ומפחיתה את הסיכון לבריונות, הצקות והחרמת ילדים.
חרם על ילד בגיל ההתבגרות ניתן למניעה באמצעות חינוך לתקשורת פתוחה
אחת הסיבות העיקריות להתרחשות מקרי החרמת ילדים בבתי הספר, היא בעיות תקשורת בין הילדים. כשמעודדים תקשורת פתוחה וכנה, ניתן לסייע לילדים למנוע אי-הבנות ולטפח מערכות יחסים חיוביות.
מורים והורים יכולים להדגים שיטות אסטרטגיות תקשורת יעילות, כגון הקשבה פעילה ואי הסכמה מכבדת, ובכך ליצור הזדמנויות עבור התלמידים לתרגל מיומנויות אלו בכיתה.
הצבת הדגש על אמפתיה ואדיבות
ניתן למנוע חרם על ילד בגיל ההתבגרות, על ידי תרגול אמפתיה ואדיבות. מורים יכולים ליצור תרבות של התנהלות מכבדת בכיתה על ידי הדגשת חשיבות ההתנהגות האמפתית. הם יכולים גם לעודד את התלמידים לשים את עצמם בנעליים של אחרים.
התנהלות זו יכולה לכלול פעילויות כמו משחקי תפקידים ותרגילי כתיבה המעודדים תלמידים לחשוב על האופן בו התנהגותם משפיעה על אחרים.
טיפוח תחושת שייכות
בני נוער שמרגישים שהם שייכים לקבוצה נוטים פחות לסבול מחרמות. מורים והורים יכולים ליצור תחושת שייכות על ידי עידוד תלמידים להשתתף בפעילויות קבוצתיות, כגון משחקי ספורט או פרויקטים משותפים. אין גבול לדמיון, כשהמטרה העיקרית היא יצירת הזדמנויות לשיתוף פעולה, ותמיכה הדדית.
טיפול במצבי בריונות והטרדות
אם אתם מעוניינים למנוע מצב של חרם בכיתה עוד לפני שהוא מתרחש, חשוב לטפל במקרי בריונות והטרדה במהירות ויעילות.
מורים והורים צריכים להיות ערניים לסימנים המטרידים, והנהלת בית הספר נדרשת להכתיב מדיניות ברורה לדיווח וטיפול בנושאים אלה.
תמיכה לרווחה ולבריאות נפשית
תלמידים הנאבקים עם בעיות נפשיות, כגון חרדה או דיכאון, עשויים להיות פגיעים יותר לחרמות, ולכן הורים ומורים צריכים להבין איך להיות מודעים לסימנים של בעיות כאלה, לספק תמיכה ולהקצות משאבים מתאימים, כגון ייעוץ, ליווי וטיפול.
חרם על ילד בגיל ההתבגרות עלול להוביל להתפתחות צלקות נפשיות שלעתים מצריכות טיפול פסיכולוגי של שנים רבות, ואף הורה אינו מעוניין לגלות שהילד שלו סובל מהתאכזרות חברתית.
בשורה התחתונה, אפשר וצריך למנוע מצבי חרם בבתי הספר
על ידי ביצוע אסטרטגיות אלו, המבוגרים האחראים יכולים ליצור סביבה חיובית ותומכת. אמנם לא ניתן יהיה למנוע כל מקרה של נידוי חברתי, אך על ידי נקיטת גישה יזומה, ניתן וצריך לסייע לילדים ליצור מעטפת חברתית בטוחה ומכילה.
