כנס שדרות לחברה וחינוך

כנס שדרות לחברה וחינוך והחברה למתנ"סים קיימו בערב תשעה באב את אירועי "הלילה לא לומדים תורה", שהפעם, בצל מלחמת חרבות ברזל, עמד בסימן "יחד שבטי ישראל"

 

הערב אשר יתקיים בראשון לציון בהובלת המחלקה לתרבות יהודית בעיריית ראשון לציון ובשיתוף מתנ"ס שיכון המזרח כאשר המנוע בהקמת הערב הינו הפעיל החברתי מר צביקה אייזנברג שמארגן מזה השנה ה18 את הערב המאחד בראשון לציון.

 

בפתח הערב נשא דברים הרה"ג שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר וחבר לשכת הרבנות על חשיבות האחדות בעם. בימי מלחמת העולם השניה כאשר הנאצים התקרבו לארץ ישראל הרב הראשי לישראל, הגאון הרב יצחק הרצוג זצ"ל במענה לנשיא האמריקאי שהציע לו להישאר באמריקה, השיב שאין סיבה לחשוש: "הנביאים ניבאו על שני חורבנות ולא על חורבן שלישי". כך אנו בימים של צרה וצוקה כאשר "חרבות ברזל" נשמעים בחלל העולם בטוחים אנו לנחמה, לאחדות ישראל ולאמונה גדולה בעמנו, ארצנו וחבל נחלתנו כמאמר הנביא "נחמו נחמו עמי" יאמר אלוהינו.

 

נועם חדד חבר מועצת העיר נגע בנקודה הכל כך מיוחדת בעיר ראשון לציון היודעת לשלב שנים רבות חיים משותפים של כל גווני הקשת בחברה הישראלית והוסיף: רחב לי לדעת שלפאנל הצטרפה סגנית ומ"מ ראש העיר הגב' ליאל אבן-זוהר אשר לה זכויות גדולות בהרמונית החיים המשותפים של תושבי ראשון לציון, חדד חתם ואמר שנזכה שהאחדות הזו הקיימת בעיר תתפשט לכל הארץ כמאמר הנביא: "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן"

 

את הפאנל הנחתה בכשרון רב הגב' בלהה אלפרסון אשר פתחה את דבריה בתפילה לשלום חיילי צה"ל והחזרת החטופים ולאחר מכן פתחה בשאלה לחברי הפאנל מה הייתם עושים אחרת לפני השבעה באוקטובר.

 

ח"כ שמחה רוטמן יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט:

אני חושב שאנחנו כעם וכציבור וגם אני כנבחר ציבור מהר מאוד נכנסנו לתבניות ואולי לייאוש ביכולת להגיע להסכמה, מה הצורך לשבת ולדבר אם כל אחד נשאר במקומו? פחות נתנו מקום להשתכנע ולהכיל את המחלוקות. אני זוכר כשישבנו בבית הנשיא וניהלנו שיחות על מנת להגיע להסכמות ישבו מפגינים בחוץ ואמרו מה פתאום להגיע להסכמות.

עצם השיח להגיע להסכמות הפך ללא לגיטימי.

למרות שיש כאלו שמעוניינים שהכנסים הללו לא יקרו ושהשיח בנינו לא יתקיים – אנחנו נמשיך לחיות ביחד בארץ ונמשיך לשמור על האחדות בנינו ולזכור שגם כשאין הסכמה בנינו על כל נושא, על דבר אחד אנחנו מסכימים – אנחנו עם אחד וזוהי האחריות הציבורית של כולנו לתקן.

 

עו״ד ליאל אבן-זהר, מ"מ וסגנית ראש העירייה: ״אמרתי את עמדתי – לא צריך לחכות לט' באב כדי להחליט שגם כשאנו רחוקים אלו מאלו בדעותינו, או שונים בהלכות דת, עלינו לפעול מתוך הקשבה אמיתית, הבנת עמדות שונות ורצון לחיים טובים בארצנו, מתוך כוונה להגיע להסכמות רחבות.

תודתי לאלוף עוזי דיין ולחברי הפאנל שהביאו אלינו מקצת מהלהט והמחלוקת של כנס שדרות לחברה, לצביקה אייזנברג ולמוסי רז שראו שהפאנל חסר את הקול הנשי ואפשרו לי להביעו, לחברי להנהלת העיר נועם חדד ואוהד אוזן שפעלו להצלחת האירוע, ולכל עובדי העירייה, מתנ"ס שיכון המזרח וכלל העושים במלאכה – על ארגון פאנל בלתי שגרתי, שהביא קהל צעיר ובוגר, דתי וחילוני, לשמוע דעות שונות ומגוונות, ערב ט' באב.

הסוד לחיים משותפים גם בתוך שונות גדולה הוא לשמוע ולכבד, ולחפש את המשותף, ובראשון לציון אנו מאמינים שזו דרך חיים ומוכיחים זאת מדי יום הלכה למעשה.

 

האלוף (במיל') חכ"ל עוזי דיין, נשיא מייסד כנס שדרות לחברה שמארגן את האירוע, פתח את דבריו בספרו על איך החלו אירועי "הלילה לא לומדים תורה" לפני 25 שנה והדגיש וחשיבות השיח לחיזוק הלכידות החברתית במיוחד היום במלחמת חרבות ברזל.

בהתייחסו לשאלה "מה היה עושה אחרת לפני אירועי השבעה באוקטובר" אמר כי סוגיית הסרבנות הייתה קו אדום שצריך היה לטפל בה בנחישות. "במשמרת שלי חייל לא היה נשאר רגע ביחידה אם היה מסרב, מאיים בסירוב או קורא לסרבנות. אי אפשר לסמוך על חייל כזה. סרבנות לעולם לא!" אמר דיין והוסיף: "אנחנו בוגרי מלחמת יום הכיפורים ידענו שנעשו שגיאות מדיניות וביטחוניות קשות והיה לנו אפס אמון בדרג המדיני וגם בדרג הצבאי הבכיר, אבל לעולם לא עלה בדעתנו לסרב. אמרנו לעצמנו: יש לנו מדינה להציל, ננצח במלחמה ואח"כ נסגור איתם חשבון".

 

מוסי רז:

השבעה באוקטובר כמו תשעה באב קרה בעיקר בגלל הרצון למרוד במעצמה, רומי-אז או הניסיון לפתור הכל בכח ולסרב ליוזמת השלום הערבית היום. לכשעצמי, הייתי עוסק יותר בשילוב שני השבטים הפחות משולבים בחברה הישראלית קרי החרדים והערבים.

כדי לתקן בעתיד אנחנו צריכים קודם כל לגנות כל סוג של אלימות כמו אלימות מתנחלים, האלימות נגד מפגיני קפלן, רצח רבין, רצח גרינצוויג וגם אם חלילה תהיה בעתיד אלימות משמאל.

העיקרון השני לעתיד הוא הסכמה רחבה: לא ייתכן שישראל שחוקקה חוק נגד הסכמי שלום וביטחון הקובע כי ויתור של שטח ריבוני של ישראל מחייב רוב של שני שלישים מחברי הכנסת ומשאל עם, אותה מדינה תאפשר הפיכה שיפוטית הפוגעת בעקרון הפרדת הרשויות והדמוקרטיה ברוב מקרי בכנסת. ציינתי שאני בעד חתירה להסכמות אבל ויתור על הדמוקרטיה ועיקרון הפרדת הרשויות הינו קו אדום.

 

חבר הכנסת והשר הדתות לשעבר מתן כהנא חתם ואמר אחד הדברים המרכזיים שלמדנו זה ענווה, יום אחד אתה מנהל את המדינה מהמקום של הקואליציה ויום אחר אתה באופוזיציה, כאשר יושבים על כיסא של מקבלי ההחלטות אי אפשר להגיע עד לקצה ולהוציא לפועל את כל מה שאתה מאמין. חייבת להיות הידברות ושיח משותף של איזון.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *